מאת: מטח 24
השחקנים/גופים הפועלים בשוק המט”ח
ספקולנטים/משקיעים
בקבוצה זו נכללים כל הגופים הפרטיים והמוסדיים הפועלים בשוק המט”ח מתוך כוונה לייצר רווח כספי ע”י ניצול התנודות בשערי המטבע. פעילות המשקיעים מהווה כ-90%-95% מנפח פעילות השוק והיא היוצרת את הנזילות הגבוהה המאופיינת בשוק המט”ח.
פעילות המשקיעים מאופיינת בד”כ בשימוש במינוף פיננסי גבוה המייעל את הקצאת המקורות אך גם מעלה את רמת הסיכון של ההשקעה.
המינוף הפיננסי הגדול מאפשר למשקיעים לייצר רווחים גבוהים בשוק המט”ח אך יש לזכור כי מינוף גבוה מידי עשוי להפוך אותנו ממשקיעים בסיכון מחושב למהמרים!!!
מגדרי סיכונים
שחקני השוק הראשונים שהיו בשוק הינם “מגדרי הסיכונים”. אלו הם סוחרים הרוצים להבטיח לעצמם שער עתידי מובטח מראש ולא להיות נתונים לסיכונים הכרוכים בתנודות שערי המטבע.
אותם מגדרי סיכונים – לדוגמא יצואנים או יבואנים מוכנים להתחייב לעסקה עתידית בשער עתידי ידוע מראש על מנת שיוכלו להבטיח לעצמם שער טוב במועד התשלום.
לדוגמא – יבואן ישראלי המייבא שבבים מארה”ב, מבצע הזמנה של שבבים במיליון דולר כאשר מועד התשלום הינו לעוד 4 חודשים. יבואן זה חשוף לסיכון של התחזקות המטבע האמריקאי מול השקל ולכן הוא יכול לקנות דולרים היום וכך להבטיח לעצמו שער עתידי ידוע מראש לעוד 4 חודשים. במידה והמטבע האמריקאי יחלש מול השקל ב-4 החודשים האלו, היבואן יפסיד מעסקת המט”ח (שכן הוא קנה דולר בשער גבוה יותר) אך מגדרי הסיכונים אינם עוסקים ברווחי מט”ח אלא ברווח עסקי – עסקי ייבוא בדוגמא זו.
מגדרי הסיכונים הינם יבואנים, יצואנים, תעשיינים המייצרים בעזרת חומרי גלם מחו”ל,לוקחי משכנתאות והלוואות בריביות חו”ל ועוד.
עושי שוק – בנקים וברוקרים
עושה שוק מחויב להציע בכל רגע נתון מחירי קניה ומכירה לסוחרים הפונים אליו לביצוע עסקאות ולכבד כל עסקה בשערים אלה.
עושה השוק פועל מתוך מטרה לסחור עם הרבה גופים וסוחרים אחרים ועיקר הכנסתו נובע מהמרווח (spread) בין שער הקנייה לשער המכירה שהוא מציע. (המרווח פועל לטובת עושה השוק שכן הוא קונה בזול ומוכר ביוקר).
הבנקים המסחריים הגדולים פועלים גם כעושי שוק וכן ניתן למצוא מבין עושי השוק גופים מקצועיים שזהו כל עיסוקם, כמו למשל ברוקרים גדולים, חברות המספקות שירותי מסחר ועוד.
בנקים מרכזיים
ברוב המדינות פועל בנק מרכזי בצידה של כל ממשלה.
המכשיר העיקרי המשמש בניהול המדיניות המוניטארית הנו שער הריבית הנמצא בשליטת הבנק המרכזי. באמצעות שליטה בשער הריבית יכול בנק מרכזי לווסת על פני זמן את שיעורי האינפלציה, להשפיע על חלוקת ההון בין חיסכון והשקעה וע”י כך להביא לצמיחה במשק המדינה.
משתנים כלכליים אלה קשורים ומשפיעים על שער החליפין הן בטווח הארוך ולעיתים גם בטווח הקצר, כתגובה לשינוי בלתי צפוי בשער הריבית.
לרשות הבנק המרכזי כלים נוספים לצורך השפעה על שווקי המטבע כמו למשל התערבויות במסחר בפועל והגבלות על תנועות ההון.
התערבות במסחר השוטף מתבצעת מתוך מטרה להשפיע על מאזן הביקוש וההיצע וכן כדי לאותת לשווקים על כוונת הבנק ורצונו לווסת את תנועות השערים.
השפעות הבנק המרכזי על שוק המט”ח
• קביעת שער הריבית – ע”י קביעת שער הריבית משפיע הבנק המרכזי על שער המטבע המקומי לעומת שאר המטבעות בעולם כך שככל שהריבית באותה מדינה תגדל, הצפי יהיה להתחזקות המטבע המקומי. עוד נציין כי מכשיר הריבית נועד בעיקר לווסת את רמת האינפלציה עליה מחויב הבנק המרכזי לשמור על פי חוק.
היצע וביקוש – כלי נוסף הוא התערבות בשוק מטבע חוץ כאשר הוא קונה או מוכר מט”ח בהתאם למדיניות הרצויה. נציין שוב כי על סמך הניסיון לא יכול בנק מרכזי – גדול וחזק ככל שיהיה – להשפיע על שערי המטבעות לאורך זמן בניגוד למגמת השוק.
פרטים אודות מחבר המאמר:
ניתוח טכני · נתונים כלכליים · שערים וגרפים. מידע לסוחר המתחיל
www.matach24.com
מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/9870/שוק-המטח-ומאפייניו-חלק-2-השחקניםגופים-הפועלים-בשוק-המטח
