כמה שווה מדליית זהב?

|       השווקים המסוכנים לא מתגמלים כיאות את המשקיעים

התרשיםלוח שחייבים לראות!

 תחזית אירועים עולמית לשבוע הקרוב

* שעון ישראל

|        כמה שווה מדלית זהב? מתברר שזו לא הסיבה ליצירת המוטיבציה להופיע לתחרות..

כמה שווה מדלית זהב?

האולימפיאדה החלה, המתח בשיא ואנו מצפים לכך שהספורטאים הישראלים יחזרו עם מדליה אחת לפחות, מתוך 2,300 מדליות אשר יחולקו באולימפיאדה הנוכחית. צנועים…

לאור שאלות הקהל, לגבי שווין של המדליות האולימפיות החלטו לנתח שוויין הכספי של המדליות. מראש נזהיר, כי ערכן של המדליות הוא בעצם הזכייה (הערך הספורטיבי) ולא בשווין הכספי.

נתחיל מהמדלייה ה”פשוטה”, מדליית הארד. זו, מכילה בעיקר נחושת ולכן שוויה זעום למדי, אפילו פחות מ-5 דולר אמריקאי ליחידה. שוויה הכספי של מדליית כסף גבוה יותר. היא המכילה 93% כסף ו-7% נחושת ולכן שוויה עומד על כ-335 דולר ארה”ב.

מדליית זהב שוקלת 412 גרם. נשמע טוב, לא? נשמע טוב, אך לא באמת שווה הרבה. במדליית זהב יש רק 6 גרם של זהב (כ-1.34%). השאר, כ-93% הוא כסף והיתרה, כ-6% הוא נחושת. במונחי מתכות, מחיר המדליה עומד על כ-650 דולר אמריקאי.

לטובת האמת ההיסטורית, הפעם האחרונה שחולקו מדליות זהב “אמיתיות” הייתה זו אוליפיאדת שטוקהולם ב-1912.

יחד, עם זאת, למי שיש סבלנות, היא עשויה להשתלם. היו כאלו שמימשו את המדליה שלהם ברווח נאה. כך לדוגמא, מדליית הזהב של שחקן ההוקי האמריקאי, מארק וולס, מאולימפיאדת לוס אנג’לס, 1980, נמכרה במכירה פומבית לפני כשנתיים בשווי של 310,700 דולר. דוגמא אחרת, היא של השחיין האמריקאי, אנטוני ארווין, שזכה במדליית זהב בסידני 2000 מכר את המדליה שלו לטובת סיוע לקורבנות אסון הצונאמי ב-2004. הוא קיבל עליה 17,000 דולר ארה”ב.

עכשיו, תעשו חשבון. מה עדיף להתאמן לאולימפיאדה או לנבור ב-EBAY?

בשבועות האחרונה אנו עדים לכך שגופים פיננסיים שונים ובראשם קרן המטבע הבינלאומית מעדכנים כלפי מטה את תחזיות הצמיחה שלהם לשנה הנוכחית ואף יותר חשוב, לשנה הבאה.

בסקירה  הקודמת, התייחסנו בפירוט לעדכון התחזיות הרבעוני של ה-IMF והשבוע נתבשרנו כי גם הבית הלבן עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה למשק האמריקאי. לפי התחזית המעודכנת, צופים בבית הלבן לצמיחה בשיעור של 2.6% השנה ול-2.7% בשנה הבאה. זאת, בהשוואה לתחזיות של 2.7% השנה ל-3.0% בשנה הבאה. נזכיר כי תחזיות       ה-IMF הן נמוכות משמעותית ושם צופים לכדי צמיחה של 2.0% ול-2.3%, בשנה הבאה – משום מה תחזיות ה-IMF ניראות לנו יותר מציאותיות.

אמנם, הנתונים שפורסמו השבוע במשק האמריקאי ובראשם ההזמנות לייצור במפעלים  (עלייה של 1.6%, בחודש  יוני, לעומת צפי לעלייה של 0.3%), מספר הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה (353 אלף לעומת צפי לכדי 380 אלף) ואף עלייה קלה במדד אמון הצרכנים של מישיגן, לעומת הנתון של חודש יוני מספקים אופטימיות קלה לגבי העתיד ובמיוחד ביחס לדוח התעסוקה לחודש יולי שצפוי להתפרסם ביום ו’ הקרוב. יחד עם זאת, ברור כי המשק האירופי נמצא במגמת הידרדרות ודי אם נזכיר את העובדה כי סוכנות הדירוג Moody’s עדכנה השבוע ל”שלילי” את אופק הדירוג של גרמניה – מדינת העוגן של גוש האירו. לכן, הסיכון לתחזיות הצמיחה נותר בעינו כלפי מטה.

כידוע, נגיד הבנק המרכזי האירופי החדש, דראגי, הוא שונה לחלוטין מבחינת התנהלותו, לעומת הנגיד הקודם, טרישה, שמחוייבותו לאינפלציה מנעה ממנו מלפעול לאישוש הכלכלה האירופית, בכל הכוח.

למזלו של הנגיד הנוכחי, האינפלציה נמצאת במגמת התמתנות, ולכן קל לו באופן משמעותי לקדם מהלכים מוניטרים.

השבוע דווח כי טרישה צפוי להיפגש בימים הקרובים עם נשיא הבנק המרכזי הגרמני, ה-Bundesbank, Jens Weidmann, לשם קידום מהלך של רכישת איגרות חוב על ידי הבנק המרכזי באמצעות כספי הקרן האירופית.

כמובן שהמטרה של דראגי היא לרכוש את איגרות החוב של ספרד ואיטליה וכך, להביא את התשואות שלהן לרמות יותר “הגיוניות” מבחינתו, מאפשרות מחזור חוב על ידי המדינות האירופאיות וגם תפקוד סביר של השווקים.

כך, השבוע שנפתח בצורה שלילית עם איום של Moody’s להפחית את דירוג החוב של ספרד השתנה לחיובי (גם הנתונים מארה”ב עזרו לתחושת האופטימיות).

התוצאה הייתה שאיגרות החוב של ממשלת ספרד רשמו השבוע רווחי הון מרשימים. כך, בעוד שהאיגרת הספרדית     ל-10 שנים נסחרה לפני שבוע בתשואה לפדיון של 7.267%, ולאחר הסיפור הגרמני טיפסה התשואה לפדיון לכדי 7.621%, זו צנחה לכדי 6.657%.

מנגד, האיגרות החזקות – ארה”ב, גרמניה, צרפת ואנגליה – רשמו השבוע הפסדי הון, בעיקר הגרמנית. התשואה לפדיון באיגרת הגרמנית עלתה במהלך השבוע ב-23 נ”ב והיא נסחרה בסופו בתשואה לפדיון של 1.396%.

ה-UST ל-10 שנים נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 1.546%, הגבוהה ב-9 נ”ב מאשר לפני שבוע.

למרות המחירים הגבוהים מאוד, בהן ניסחרות איגרותה חוב של ארה”ב וגרמניה, להערכתנו, לא ניתן לראות במהלך של השבוע האחרון כשינוי מגמה ברור בשוק, לפיו המשקיעים יבחרו לעזוב את איגרות החוב הללו. למעשה, אין למשקיעים אלטרנטיבה. אולי האפיק היחיד שיכול ליהנות מהידרדרות של “חוף המבטחים” – גרמניה, הוא הזהב, אשר רשם השבוע עלייה של יותר מ-2%.

מניות

|        השווקים המסוכנים לא מתגמלים כיאות את המשקיעים

שוק המניות לא הסב נחת רבה למשקיעים בשנה האחרונה. ההתפתחויות באירופה יצרו לחץ לירידה במחיריהן של המניות בשווקים רבים ברחבי העולם. מחד, ב-12 החודשים האחרונים, מדד ה-S&P 500 עלה ב-7.2%, אך מנגד,  ה-Euro Stoxx 50 ירד ב-2%. המדד האנגלי איבד כ-3%, וה-Nikkei היפני נחת ב-13%.

יתר על כן, שווקים תנודתיים יותר, כגון: סין, רוסיה, צרפת ואפילו גרמניה הניבו תשואה חסר, לעומת שווקים תנודתיים פחות כגון ה-S&P 500 או ה-Nasdaq ואף שוויץ.

לפיכך, האם העובדה כי השוק האמריקאי הניב את התשואה הגבוהה ביותר מבין השווקים המרכזיים הפכה אותו ל”יקר” באופן יחסי? או במילים אחרות האם זה הזמן לחזור לשוק האירופי?

להערכתנו, זה ממש לא הזמן לצאת מהשוק האמריקאי לשוק האירופאי. זאת, על רקע הגורמים הבאים:

(1)   השוק האירופאי הוא לא זול כפי שניתן לחשוב. משנת 2004 נסחר המכפיל ההסטורי של ה-Euro Stoxx 600 ברמה ממוצעת הדומה לזו של ה-S&P 500. לאחרונה, החברות האירופאיות דיווחו על תוצאות פחות טובות מאשר אלו של האמריקאיות.

עם זאת, ברור כי ביחס לעתיד, המפילים העתידיים הם הרלוונטים. המכפיל החזוי של ה-S&P 500 עומד על פי 13.5. זאת, לעומת מכפיל חזוי של 11 ל-Euro Stoxx 600 או פי 10.2 ל-Euro Stoxx 50. להערכתנו, הפער הקיים בין שני המדדים, על רקע ההתפתחויות המאקרו-כלכליות המתרחשות באירופה הוא צנוע מידי.

(2)   הסביבה הכלכלית באירופה היא קשה ביותר וממשיכה להידרדר. גרמניה עומדת בפני הפחתת דירוג, על ידי Moody’s. ספרד הודיעה לאחרונה כי הצמיחה הכלכלית לא תגיע לפני 2014. כלומר הכלכלה תתכווץ גם ב-2013. התפתחויות אלו מצביעות על כך שהקשיים צפויים להימשך, הביקושים המקומיים ימשיכו להידרדר ובהתאם גם ההכנסות של הפירמות.

(3)   מעבר לכל, נראה כי גם המדיניות הפיסקלית עוד לא הגיעה לכלל מיצוי. כלומר, שיעורי המס על חברות עלולים עוד לעלות באירופה. אמנם, באירופה די נמנעו מלהעלות את המיסים הישירים, אך כלל לא בטוח שלא תחול עלייה במס החברות אשר תשפיעה לרעה על רווחי הפירמות ובהתאם על מכפילי הרווח.

(4)   רמת התנודתיות של השווקים האירופאיים היא גבוהה מאוד ובהחלט לא מתגמלת על רמת הסיכון, לעומת השוק האמריקאי.

על כן, אנו מעדיפים להמשיך ולשמור על גישה שלילית ביחס לשוק האירופאי.

המאמר נכתב ע”י: מיטב טרייד מסחר בבורסה