והפעם בפינתנו הקבועה בה אנו מלקטים עבורכם מרחבי המדיה החברתית פניני חוכמה, תובנות, שאלות ותשובות של אנשים ומומחים מצד שני, אנשים פיננסיים, מומחים להשקעות בשוק ההון וכן הלאה. בין היתר מתוך דף הפייסבוק “ציפור פיננסית” וגם “צועדים עם זיק לחופש כלכלי” – שאלות מעניינות וחשובות ומצד שני תשובות איכותיות ומעולות. אנחנו פה נבחר אותם בקפידה ונעלה לכאן. חשוב לנו להדגיש ולציין כי אין האמור לעיל להוות המלצה כלשהי ואינו מהווה תחליף למומחה כזה או אחר בתחום הפיננסי. אנא קראו בקפידה ובמידה ותרצו התייעצות עם מומחה אתם מוזמנים לפנות אלינו כאן באתר TIKIM.INFO ובצור קשר. שגיאות הכתיב, במידה ויש, במקור.
Keren Valdman Hanan שואלת ועונה:
האם הגענו לנקודת האיזון בין הריבית לאינפלציה?
לפני בערך כשנה החלו העלאות ריבית בארה”ב לאור האינפלציה שהגיע לשיא כל הזמנים של 9% בארבעים השנה האחרונות.
אחרי כמעט שנתיים של העלאות ריבית, נראה שהאינפלציה החלה לרדת כפי שניתן לראות בגרף המצורף (ריבית הגרף הכחול, אינפלציה בכתום).
נכון להיום הריבית בארה”ב לא השתנתה מיולי האחרון ועומדת על 5.5%. האינפלציה במגמת ירידה ועומדת על 3.1%.
לאור הנתונים האלו, התחשק לי לבדוק האם אנחנו עומדים לקראת מפנה והורדת הריבית. בשאלות כאלו אני מאוד אוהבת לפתוח בקלפים שלי, שהם הגרפים.
אציין כי אינני מנתחת טכנית, כלכלנית או יועצת השקעות, אלא רק מהנדסת שאוהבת לקרוא גרפים ולראות איך הם מתנהגים 
. אז כמובן שתקראו את הפוסט הזה כניתוח אישי וחובבני ולא כהמלצה או חיזוי.
. אז כמובן שתקראו את הפוסט הזה כניתוח אישי וחובבני ולא כהמלצה או חיזוי.ומה גיליתי?
מסקנה כללית למדגם שלי – החל משנות ה-90 נתוני הריבית מאוד שונים ונמוכים משמעותית ממה שהיה עד שנות ה-90.
עד שנות ה-90
הריבית במשק נעה רוב הזמן בטווח שבין 5.5%-20%. האינפלציה בשנים האלו הייתה אף היא יחסית גבוהה, אך גם כשהייתה נמוכה, הריבית כמעט ולא ירדה מ-5.5%. נראה שבתקופה זו סביבת הריבית הייתה גבוהה – גבוהה מאוד ובזמנים שהריבית הייתה 5.5% זה היה נחשב לריבית מאוד נמוכה.
החל משנות ה-90
המצב הפוך.
סביבת הריבית נעה בין 0-5.5%, כאשר זמנים של 5.5% ריבית נחשב לשיא.
מרגיש לי שאם אני צריכה לחצות את הגרף לשתיים – עד שנות ה-90 והחל משנות ה-90, אז החצי החל משנות ה-90 יותר מייצג את התקופה שבה אנו חיים היום, מאשר עד שנות ה-90 ולכן אבסס את דעותיי על ה-30 שנים האחרונות ולא אחורה יותר.
מספר נתונים מעניינים שעלו לי:
החל משנות ה-90 כמעט ולא חצינו את רף ה-5.5% ריבית (ראו את הקו האדום), מה שיכול להעיד על כך שהגענו לשיא הריבית.במרבית הפעמים שהריבית נשארה קבועה למשך חודשיים ומעלה, הנקודה הזו הייתה נקודת שיא וממנה החלו בהורדת ריבית.מסקנה:
אם להסתכל על העבר, יכול להיות שאנחנו בנקודת בה הריבית תתחיל לרדת.עם זאת, בגלל שב-30 שנים האחרונות לא ראינו אינפלציה כ”כ גבוהה כמו בתקופה הזו, אינני יודעת להגיד מה יהיה אופן הפעולה בארה”ב.מה שבטוח זה שהגרף מדבר בעד עצמו.
אינני כלכלנית או יועצת השקעות, הפוסט הינו דיעה אישית בלבד ואינו מהווה המלצה או ייעוץ כלשהו, לכן התייחסו לכך בהתאם.למי שלא יכול להתאפק כמוני עם גרפים:
ניתן לראות בכתום את האנפלציה ובכחול את הריבית על פני ציר הזמן.
חילקתי את הגרף לעד שנות ה-90 החל משנות ה-90 (הקו האפור מפריד בינהם.
באדום מקווקו ניתן לראות את גו הריבית של 5.5%.
תהנו
אנונימי שואל
בקרוב אגיע למטרה שלי בסכום בתיק ההשקעות
שלי.
השאלה זה מבחינת פיזור מה ההשקעה הבאה הכי נכונה עם מינימום התעסקות .
1. להמשיך בהשקעה בתיק השקעות
2. נדלן בארץ
3. נדלן בחול
4. אחר
דעתכם?
תודה
אורי לב ארי עונה:
תיק פיננסי איכותי הוא מפוזר, שואף לא-קורלציה ונמצא במצב בו אם מתרחש אירוע שלילי באחד התחומים לא כל התיק יושפע.
כלומר מיהול נכון של שילוב של נדל”ן, שוק ההון, חוב, אלטרנטיבי.
שוק ההון כשמו כן הוא – אמצעי יוצא מהכלל להגדיל את ההון.
יש אנים שזה מה שהם מכירים וזה מה שנוח לכם ולכן כך נראה התיק שלהם – שוק ההון ואולי דירת מגורים.
אני אל יודע מה המטרה שלך מבחינת מספר – אבל לגישתי מטרה איכותית היא שילוב של הכנסה שלא מיגיעה אישית המספקת את משק הבית ועוד רכיבי הגדלת ההון ברקע עבור שינוי יעדים ו/או הדור הבא.
מה הוצאות משק הבית שלכם?
האם הפירות של התיק מכסות אותן?
לרוב לא כי מדובר במיליונים רבים וכי העולם לא נשאר כמו שהוא כל הזמן. דברים משתנים.
דוגמה לחלוקה ל 4 מש”ח שלדעתי תהיה אחראית.
מיליון שקל בנדל”ן בישראל (סכום של אקוויטי – השאר מינוף כאשר המשכורות מכסות את המינוף בקלות).
מיליון שקל בשוק ההון. סטרקצ’רים לטווח קצר ו/או מדדים לטווח ארוך.
מיליון שקל נדל”ן בחו”ל. מגורים. אחזקה ישירה בבעלות מלאה ללא מינוף. היצמדות לנדל”ן, חשיפה למטבעות קשים אחרים ותזרים חודשי באותם המטבעות.
מיליון שקל בהשקעת אלטרנטיביות ו/או השקעות חוב. תזרים רבעוני לצד הגדלת ההון.
זו סתם דוגמה שמראה איך אין שום אירוע בדיד שיכול לסחוף את כל התיק לכאן או לכאן.
שילוב בין תזרים והגדלת ההון.
חשוב לציין כי תיק שכזה לא יצליח לספק 20K בחודש (נניח) ועדין יהיה צורך לעבוד ברמת עצימות זו או אחרת.
גילוי נאות – אני הבעלים של חברת WDT העוסקת בייעוץ ובתכנון פיננסי ומתמחה באסטרטגיות השקעה.
*אין בדברים מושם יעוץ או המלצה.
*אין בדברים מושם תחליף לייעוץ מקצועי אישי מוכוון מטרות ויעדים.
בהצלחה
אנונימי שואל:
לא יודע אם זה קשור לקבוצה, לא יודע אם זיק יאשר אבל אשמח לכל עידוד או תמיכה.
בן 38 עם שני קטנים ולא מרוצה לאן שהגעתי בחיים.
יש לי חסכונות, יש לי בית בבעלותי, אבל עובד כבר הרבה זמן בעבודה משעממת שאני לא שמח לקום בשבילה בבוקר. מאוד רוצה לשנות ולהתחיל לעסוק בתחום הפיננסי אבל יודע שהדרך לשם ארוכה ולכן עדיין נאחז ב״חיים הטובים״ של השכיר שיודע שהמשכורת תכנס כל חודש.
איך אתם קיבלתם את ההחלטה לעזוב את הנוחות וללכת על עצמאות והתחלת עסק חדש מאפס? להתחיל ללמוד מחדש באמצע החיים? אני יודע שאם אשאר בעבודה הזאת אהיה בחיים כלכליים טובים ואולי אפילו אגיע לחופש כלכלי עוד עשור אבל זה שווה את זה?
תודה שקראתם עד לכאן, אשמח לכל מידע ודעה.
איתי גל :
מתחילים תוך כדי שאתה שכיר, לא עוזבים בבום. מנסים לגשש, לראות שאתה כן מצליח לייצר הכנסה כלשהי, אפילו אם לא בסדר גדול של השכר הנוכחי. אחרת, תתחיל מאפס, תכנס ללחץ, ותשווק ותנסה למכור באופן נואש מדי, המדד להצלחה לא יהיה ריאלי. לדעתי עדיף שתבנה את העסק לאט, תוך כדי עבודה, ורק אחרי שבחנת את ההיתכנות תעשה את המעבר.
זיק הולילנד:
מאוד קשור. זה חלק מהתפתחות של אדם.
עברתי את כל השלבים. ראשית הייתי בכלוב של זהב, עבודה נוחה שיכלה להביא אותי לחופש תוך שעמום אין קץ. באותה עת הצדקתי עצמי בפוסט הבא:
לאחר מכן, לא יכולתי עוד, עזבתי לעבודה אחרת, מסעירה יותר ולא מצטער לרגע. האף שידעתי שימי בשוק השכיר ספורים העדפתי ליהנות מהם. כתבתי על זאת כאן:
כיום אני לקראת עזיבה מוחלטת של עבודה שכירה לטובת חלומות אחרים. זה עוד שלב באבלוציית החיפוש העצמי שלי.
פרינס אלפיים תל אביב:
ראשית נתחיל עם זה שעשיתי את השינוי בגיל מבוגר ממך ב4 שנים וסיימתי ללמוד ב7 שנים מגילך הנוכחי אז ככה שאף פעם לא מאוחר
תתחיל בלא לעזוב את העבודה
לכיוון לך מה אתה רוצה לעשות ותתחיל ללמוד תוך כדי תנועה ככל שתלמד יותר ככה יהיה לך יותר קל להחליט מה לעשות ובנוסף תיהיה מספיק שלם עם עצמך ועם הדרך יהיה לך הרבה יותר ברור וקל
המון המון בהצלחה
גיא עצמון:
הכי קשור שיש מבחינתי לפחות
אחת הדילמות הכי לא מדוברות ולעניות דעתי הכי שכיחות
לעניין, העצה שלי היא לבחון את החוסן הכלכלי ולייצר קופה לתקופה של 3-6 חודשים הפסקת עבודה מלאה (מבלי לגעת בקרן חירום)
עדיין בתוך תקופת העבודה לנסות לחפש מה אתה רוצה לעשות בחיים, מה תחומי העניין שלך ולבנות אסטרטגיה להגיע לשם
וברגע שיש מצפן, סיפור דרך מספק (לפחות 3 תחנות ברורות בדרך ליעד)
אפשר להפעיל את התכנית ולצאת לדרך
מוזמן לקרוא בהרחבה כאן
אסף מזוז:
אין תשובה פשוטה לשאלה הזו,
זה תלוי בהרבה מאוד גורמים,
גם יש פה כמה רבדים, יש את הפאן הפסיכולוגי להבין מה לא יושב לך טוב במצב הנוכחי ולמה,
ואם באמת מגלים שזה קשור נטו לעבודה (מה שלא תמיד זה הסיטואציה) אז להבין מה רוצים לשנות ואם זה יכול להישאר בגדר העבודה הנוכחית (שיחה עם הבוס שיפור תנאים ירידה ל 80% משרה וכו׳) או שזה לגמרי דורש שינוי במקום / בתחום של העבודה.
עכשיו אני לא יודע במה אתה עוסק ואם זה משהו שאפשר לעבור למודל של פרילנס או לא בצורה ישירה פשוטה אז גם פה זה להבין מה היכולות שלך ובמה אתה כן רוצה לעסוק שיגרום לך סיפוק.
לטעמי אין עניין בלפרוש עוד 10 שנים אומללים לעומת נגיד עוד 20 שנה ולחיות חיים טובים.
בכללי אני נגד לקשור את הפרישה כיעד לחיים טובים יותר זה לדעתי יעד מנותק מהמציאות, בעל הגדרה מאוד אמורפית, שעלולה אפילו להוביל לחיים אומללים גם אחרי שמגיעים ל״פרישה״ המיוחלת.
אני חושב שהסתכלות על החיים בגישה של ״איך אני גורם לחיים שלי להיות טובים עכשיו״ בכל רגע נתון תוביל לחיים חופשיים יותר בהגדרה ושלווים יותר ובצורה מאוד יפה גם כלכליים יותר.
אני שומע על אנשים במצב שלך הרבה במגוון רחב של גילאים אין בזה שום דבר חריג ואין כזה דבר לטעמי מאוחר מידי. אולי הסיטואציה ״יותר מורכבת״ מאשר ״ילד״ בן 20 שמתעורר למצב הזה אבל בסוף הכל בחיים מתאזן בצורה יחסית בצורה שווה בין כולם (הפחד של בן 20 מלעזוב את העבודה כי מה ההורים יגידו אותו פחד כמו בן 40 שמפחד שתיהיה לו בעיה לכלכל את המשפחה שלו).
אם אתה רוצה תדבר איתי בפרטי אשמח לראות איך אפשר לעזור בתכנון עתידי כלשהו ולהבין מה הבעיות ואיך למצוא להם פתרונות, אני עושה את זה הרבה בעיקר עם חברים ומשפחה לכיף אז אשמח לעזור אם מתאפשר לי
בהצלחה
עמית אדלר:
אני יצאתי לעצמאות אחרי שהייתי שכיר 20 שנה. ההחלטה לקחה לי שנים כי פחדתי לעשות את השינוי ממצב יחסית בטוח למצב קצת פחות בטוח. קודם כל וידאתי שיש לי כיסוי כספי למקרה שלא תהיה לי הכנסה במשך שנה ואז עשיתי את המעבר. לקח עוד שנה / שנה וחצי עד שהצלחתי להיות רווחי אבל זה קרה.
תמיד יש סיכוי שגם זה יתמוטט ולא תהיה לי עבודה במשך תקופה… אבל זה לא כל כך שונה מלהיות שכיר. גם בזה כבר אין יציבות כמו פעם. כל עוד יש לך משהו שאתה אוהב לעשות, אתה טוב בו ויש לו ביקוש – מדובר בשאלה של מתי לעשות את הצעד. מקסימום לא יילך, תחזור להיות שכיר
אנונימי שואל:
שאלת תם:
בחשבון השקעות (ibi), מס רווח הון נגזר כתוצאה ממכירה או כתוצאה ממשיכה?
במילים אחרות: האם (כמו בקופגל”ה) אני יכול לשנות אפיקי השקעה מבלי לשלם מס ואת המס לשלם רק במשיכה? או שמא כל שינוי בתיק ימוסה בו במקום?
למה אני שואל בעצם? כרגע בן 30 עם הקצאה מנייתית גבוהה, רוצה להבין מה יקרה בהנחה שאי-שם לקראת 120 אצטרך להקטין את החשיפה לטובת אפיקים סולידיים יותר…
אילון וולף:
תוכל להקטין חשיפה לאורך השנים על ידי רכישה של נכסים “סולידים” (למשל קרנות מחכות אג”ח ממשלתי).
איזון תיק השקעות ניתן בהחלט לעשות על ידי קנייה ומכירה אבל גם על ידי הזרמת כסף חדש לתיק כל עוד שאתה עובד (שלב צבירת ההון).
כך תוכל להימנע ממכירה ותשלום מס רווח הון.
ג.נ. מתכנן פיננסי CFP ב אילון וולף – הכיוון הכלכלי להגדלת הון משפחתי
זיק הולילנד שואל:
השאלה האלמותית – האם שווה להחזיק קופת גמל להשקעה לטובת קבלת קצבה פטורה ממס בגיל 60?
מאמין שכל חבר בקהילות הפיננסיות נתקל בשאלה זו בשלב זה או אחר.
מבחינת התשובה אין קונצנזוס. מדובר באחת הסוגיות הטעונות והשנויות במחלוקות. פעמים רבות התשובה נובעת מאינטרס של העונה, בין אם יש לו אינטרס למכור לכם קופת גמל להשקעה או חשבון מסחר עצמאי.
יש סבירות גדולה שאחרי כל הררי המילים נותרתם ללא תשובה מספקת, כי באיזה פודקסט שמעתם על היתרון העצום בקצבה פטורה ממס (מקלט מס, מה רע?) ובאיזה פוסט של בלוגר אנונימי קראתם שדמי ניהול נמוכים בחשבון מסחר עצמאי בתוספת של הטבת מס אחרי גיל 60 במכירת ניירות ערך עשויה לתת יתרון לחשבון מסחר.
אותי אישית השאלה הזו מעסיקה בכמה היבטים. באמת מעניין לדעת אם יש מצבים בהם נוצר יתרון “אמיתי” לקופת גמל להשקעה כשהכספים מיועדים לקצבה. במקביל, מדובר בבעיה כל כך מורכבת ותלויה בכל כך הרבה פרמטרים שזה אתגר אינטלקטואלי לפצח אותה.
אחרי הרבה מחשבה, הבנתי שהדרך היחידה לתת מענה הולם היא למדל את כל המורכבות העצומה של הבעיה הזו במודל שלוקח בחשבון את כל הנכסים של הפרט: האם יש תיק פרטי, האם יש קופת גמל להשקעה, קרן הפנסיה, מה בכלל הוצאות המחיה. אבל זה לא רק זה, כי נכסים נוספים כמו קרנות השתלמות, הכנסות פסיביות והלוואות עשויות להיות עם cross השפעות על התשובה.
הקסם בכתיבת תוכנה, הוא שלבנה אחר לבנה ניתן לבנות קוד שיוביל לתשובות שמוח אנושי לא יכול לעבד לבדו.
מפעל החיים שלי שמוכר לכם בשם “מחשבון פרישה מוקדמת” עבר תהפוכות רבות וכיום מדובר במודל די אימתני שיש בו את הכוח (עוד מעט) לתת תשובה לשאלה שהצגתי בהתחלה.
בעוד מספר ימים יוצג עידכון שעשוי להיות רעידת אדמה שתענה על “האם יתרון הפטור ממס במשיכת קצבה מקופת גמל להשקעה יועיל לכם?”
אומר מראש שהתשובה תשתנה מאדם לאדם ועל כן כל אחד יוכל למצוא את התשובה שלו. בשביל זה אני כאן, לא להאכיל אתכם בסיסמאות נבובות, אלא לתת כלים לקבל החלטות שמתאימות לכם.
עקב החשיבות של העדכון, מוזמנים לבקש תיוג כשיצא הפיצ’ר עם פוסט הסבר שימוש בפיצ’ר.
רונן מרגוליס עונה:
זיק היקר, אני רוצה לחסוך לך זמן כדי שלא תעבוד לחינם , ובאותה הזדמנות לתת את הנוק-אאוט הסופי לקופ”ג להשקעה, כדי לקבור את המוצר המיותר הזה קבורת חמור.
, ובאותה הזדמנות לתת את הנוק-אאוט הסופי 
לקופ”ג להשקעה, כדי לקבור את המוצר המיותר הזה קבורת חמור.כפי שהדגמתי בפוסט שיואב שיתף (https://www.simplifynance.co.il/blog/investment-gemel-fund) – מי שיכול למשוך מהתיק לפי שיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף בצורה ברורה שימשוך מהתיק ולא יקבל קצבה, בגלל שמנגנון הקצבה עצמו אינו יעיל. וזה אפילו אם הקצבה פטורה והמשיכות מהתיק לא (למרות שיש הרבה דרכים להקטין ואף לאפס את חבות המס על משיכות מהתיק הפרטי: https://www.facebook.com/groups/israel.passive.investors/permalink/1081737356179318/).
לעומת זאת, מי ששיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה לא יתאים לו, עדיף שיקבל קצבה. הסיבה היא שקצבת הפנסיה שקולה לשיעור משיכה של כ-6% מההון בעת הפרישה (100% מההון חלקי מקדם 200 * 12 חודשים = 6%). מי שימשוך 6% מהתיק בעת הפרישה מסתכן בכך שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן (מה שנקרא שהכסף ייגמר לפני שאנחנו ניגמר ). אבל קצבת פנסיה לעומת זאת מובטחת לכל החיים. אמנם לא יישאר כסף לשימוש עתידי ו/או לירושה, אבל לפחות התזרים הרצוי מובטח.
). אבל קצבת פנסיה לעומת זאת מובטחת לכל החיים. אמנם לא יישאר כסף לשימוש עתידי ו/או לירושה, אבל לפחות התזרים הרצוי מובטח.אז למה לא ללכת על קופ”ג להשקעה בשביל להמיר אותה בקצבה פטורה ממס? כי גם עבור מי שרוצה לייעד את הכסף לקצבה יש פתרון יותר טוב: להפקיד אותם ישירות לקרן פנסיה!
גם שכירים וגם עצמאים יכולים לבצע הפקדה עצמאית ישירות לקרן פנסיה, כולל של סכומים גדולים. אין הטבת מס על הכספים האלה בעת ההפקדה, אבל הם יהיו פטורים ממס בקבלת הקצבה בדומה לכספים בקופ”ג להשקעה (זה מה שנקרא תיקון 190).
ולמה עדיף להפקיד ישירות לקרן הפנסיה? בראש ובראשונה – בקרן הפנסיה דמי הניהול נמוכים משמעותית בהשוואה לקופת גמל להשקעה.
בנוסף, כספים שנכנסים לפנסיה המקיפה זוכים להבטחת תשואה של 5.15% צמוד למדד על 30% מהכסף, שזה אפיק סולידי מצוין למי שקרובים לפרישה, ולא קיים בקופ”ג להשקעה.
אז בשורה התחתונה – קופ”ג להשקעה לא מועילה בשום תרחיש!
אפשר להשקיע בתיק הפרטי,
אפשר להפקיד ישירות לקרן פנסיה,
ואפשר לעשות שילוב כזה או אחר בין התיק הפרטי לפנסיה.
כל אחת מהאפשרויות תהיה עדיפה על קופ”ג להשקעה.
אסף דרסלר שואל:
יצא לכם לראות או לשמוע לאחרונה את הפרסומת של רייזאפ?
על איך כסף קטן שנחסך מהקפה והמאפה שקונים כל בוקר בדרך לעבודה (יש מישהו שעוד עושה את זה בכלל??) נהפך לכסף גדול.
והמאפה שקונים כל בוקר בדרך לעבודה (יש מישהו שעוד עושה את זה בכלל??) נהפך לכסף גדול.אין לי שום דבר נגד רייזאפ, ואם אתם לא מודעים למספרים שלכם (הוצאות, הכנסות, נכסים והתחייבויות) זאת אחלה אפליקציה כדי לקבל מושג.
אבל, זה מחזק נטייה שיש לנו – להתפקס בדברים הקטנים ולהתעלם מהדברים הגדולים, אלו שבאמת ישפיעו וישנו את החיים שלנו.
כן, מי שלא מרים שקל לא שווה שקל, אבל אולי כדאי קודם להתחיל מלהרים את ה-100 אלף שקל לפני שמרימים את השקל הבודד?
אז איפה כן כדאי להתפקס בשלב הראשון?
ייעול החסכונות הפנסיונים, השקעת החסכון ארוך הטווח במניות, הוצאות הדיור, קניית רכבים במינוף (ומינוף באופן כללי) ועוד ועוד.
אם אתם צריכים לבחור במה להתרכז – לפני שניגשתם לבטל את המנוי לנטפליקס או את דמי הניהול לכרטיס האשראי – תוודאו שעברתם על הדברים הבאמת גדולים.
אחרת, אנחנו בפול גז על ניוטרל.
אל תתפשרו על חיים ללא דאגות ומתח בנוגע לכסף.
שירה חזן שובל:
מסכימה ולא מסכימה.
בעיניי הערך האמיתי של רייזאפ הוא לא החסכון של הכסף הקטן אלא היכולת של הפלטפורמה להביא לשינוי הרגלים.
אבל זה לא מספיק שיווקי לפרסומת כי אנשים צריכים תועלת שהם חווים והפרסומת (לא ראיתי רק ממה שכתבת) דווקא נוגעת בסיטואציה ספציפית ובתועלת ספציפית אז מבחינה שיווקית נראה שהם עושים אחלה עבודה.
מהחוויה שלי- לקוחות שליוויתי נעזרו ברייזאפ והצליחו לבסס הרגלים חדשים של מעקב הוצאות והכנסות, דחיית סיפוקים, הפניית יותר כסף לחיסכון ולהשקעות.
זה הבסיס לצמיחה מתמשכת פיננסית ולא רק טיפול חד פעמי בכספים.
ברור שניהול הכספים הפנסיונים והפיננסיים זה החלק הכי חשוב, אבל מי שאין לו את הבסיס בכלל לא יחשוב להגיע לשם..
מקסים שפירא:
לא מבין את האנטי לרייזאפ פה.
זו אפליקציה שמטפלת בצורה מאוד נוחה בהוצאות השוטפות והיומיומיות שלנו. היא לא מתיימרת לתת מענה לכלל היכולות הפיננסיות שלנו.
באופן אישי, הנוחות שלה, והשקיפות שהיא סיפקה לי על המצב הכלכלי שלי גרמו לי להפסיק לפחד מהכסף, ולהתעניין הלאה במוצרים הפנסיוניים שלי, קרנות ההשתלמות שלי והתיק המנוהל שלי.
אפשר לקרוא לזה סם הכניסה שלי לעולם הכסף
רונן מרגוליס:
מדוייק לחלוטין!
לטעמי יש שני סוגים של אוכלוסיות – אלה שמתקשים לסגור את החודש (וזה לא קשור לרמת ההכנסה), ואלה שמצליחים לחסוך.
לסוג הראשון כדאי קודם כל להתייעל תזרימית.
לסוג השני זה בדיוק כמו שציינתי – לייעל את ההשקעות לטווח ארוך זה חשוב עשרות מונים מלחסוך עוד כמה מאות שקלים בחודש.
עידו הר:
רייזאפ זה לא רק שיקוף הוצאות, אלא כלי לבניית תקציב, שממנו אפשר לגזור יעדים, (ותקציב משפחתי מאוד דומה לניהול עסק שמנסה להיות רווחי כל שנה מחדש)
לכן, מספיק שמשפחה שמה יעד לחסוך 10% שנתי מתקציב משפחתי של 300 אלף ש״ח לשנה, זה עוד 30 אלף ש״ח לקרנות מחקות בשנה..
רייזאפ עושה את זה ממש טוב, ונותנת להגדיר סכום שרוצים לחסוך כל חודש, ודואגת להזכיר לך שיש ויתורים שצריך לעשות כדי להגיע ליעד תוך כדי תנועה.
אני אישית חושב שזה כלי מצוין.
וכמו שהשקעתי בכלי דומה בעבודה שלי שעולה 40k$ כדי לחסוך לחברה שלי 600k$ כל שנה, אין לי בעיה לשלם 40 ש״ח לחודש לרייזאפ. התמורה נהדרת לדעתי.
יוסי עזר:
רייזאפ היא פתרון מצוין לשיקוף, ריכוז ובקרה על ההוצאות.
התועלת שבזה לא קשורה לצורך בהשקעה נכונה של הכסף, או הפחתה בדמי ניהול בקרן פנסיה.
זה גם וגם.
הכל ביחד יוצר שינוי
גל לוי:
אני גם חושבת שזה בנוסף ולא במקום, המטרה היא מודעות ושינוי הרגלים.
אני לא משתמשת ברייזאפ כי יותר נוח וקל לי לעבור על ההוצאות לבד ולעשות את הניתוח הזה בעצמי (זה גם מכריח אותי להיות אקטיבית ואני אוהבת את זה), אבל עשיתי הרבה שינויים בדברים ה״קטנים״ והצלחתי לחסוך סכומים שאולי נראים זעומים כבודדים אבל גבוהים במצטבר.
בסכום הסופי בחסכון השנתי אני יכולה לסגור חופשה או להוסיף לחשבון ההשקעות.
ווס:
תופעה –
אנשים לא ישקיעו אלף שקל על פגישה עם מתכנן פיננסי לעסק בהקמה שהשקיעו בו מאות אלפים או על יועץ פנסיוני שיסדר להם את הפנסיה עם הביטוחים והכל (שעבדו בשבילה 30 40 שנה) אבל כן יתחשבו/יתמקחו על 10 שקלים בדוכן אוכל/בשוק..
נובע מ-
1- הטיה קוגנטיבית שלמוח קשה לעכל עד הסוף מספרים גדולים (מאות אלפים ומעלה)
2- בורות פיננסית (רוב האנשים לא בודקים מה עם קרן הפנסיה אפילו לא פעם בשנה) ומדיניות ה “יהיה בסדר”
3- רגש, יש טעות נפוצה שאנשים חושבים שהם רציונלים (אני שקול אני יציב אני מחושב) ולמעשה רוב האנשים הם אמוציונלים ומתנהלים נטו לפי הנאה רגעית או הפוך, המנעות מסבל או פחד נקודתי
