תקופת הבחירות אינה טובה לנכסים מסוכנים – סקירה מקומית

בואו ללמוד מהטובים ביותר את המערכת המתקדמת ביותר לסחר און ליין

הימים שבין המצרים (בין הכרזת הבחירות ועד קיומן) אינם טובים לנכסים מסוכנים

מאקרו

  • תקופת הימים שבין המצרים (בין הכרזת הבחירות ועד קיומן) אינה נוחה לנכסים מסוכנים

  • לאחר הבחירות, ת”א-25 רושם תשואה יפה, אפילו עדיפה על זו של S&P 500. איגרות החוב הקונצרניות הצמודות מוסיפות לערכן, אף מעבר לעלייה שנרשמת בקרב האיגרות הממשלתיות הצמודות

  • פרוטוקול דיוני הבנק המרכזי. צפי ליציבות בריבית בסוף החודש

  • הגירעון הממשלתי המשיך להתרחב בספטמבר. הקיצוץ לאחר הבחירות יהיה נרחב מאוד

  • תפיסת מצב המשק בעיני הצרכנים פחות אופטימית, על פי סקר אמון צרכנים של בנק הפועלים


איגרות חוב

  • ציפיות האינפלציה בטווח לשנתיים ירדו ב-10 נ”ב ועומדות על 2.61%.


  • אגרות החוב הממשלתיות בטווחים הארוכים הן הצמודות והן השקליות רושמות רווחי הון.


  • המדדים הקונצרנים ממשיכים לעלות, אם כי ברמה מתונה יותר.

תקופת הימים שבין המצרים אינה טובה לנכסים מסוכנים. לאחר הבחירות נרשמת מגמה חיובית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע ביום שלישי על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19. על רקע ההתפתחויות הפוליטיות, רצינו לבחון את שני הנושאים הבאים:

  1. האם הכרזה על בחירות לכנסת משפיעה על הפעילות הריאלית במשק ועל שוק ההון (מניות ואיגרות חוב).

  2. כיצד קיום הבחירות משפיע על ביצועי הכלכלה ושוק ההון, בשנה שלאחר מועד הבחירות.

כאינדיקטור לפעילות העסקית במשק, השתמשנו במדד המשולב של בנק ישראל. כמו כן בחנו את שיעורי השינוי במחיריהן של איגרות חוב הקונצרניות ובמדד המניות ת”א-25. הבדיקה מבוססת על 6 מועדי בחירות, החל ממערכת הבחירות, שהתקיימה בשנת 1996 וכולל זו של 2009.#

ראשית, ניסינו לזהות האם קיימת דינאמיקה ריאלית שונה במשק בתקופה שקדמה לבחירות: הן שנה לפני הכרזת הבחירות והן בתקופת בין המצרים (בין מועד ההכרזה ועד יום הבחירות, 4 חודשים בממוצע). כמו כן, בחנו את התפתחות המדד בשנה שלאחר הבחירות.

מהבדיקה עולה כי המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-12 החודשים שקדמו למועדי הכרזת הבחירות (6 הקמפיינים האחרונים, לא כולל את 2012) בשיעור של 5.7%. בתקופת בין המצרים עלה המדד המשולב בשיעור של 1% בלבד (במונחים שנתיים). בשנה שלאחר הבחירות הוא עלה        ב-3.5%. כלומר, מהתפתחות המדד המשולב של בנק ישראל ניתן להניח כי הפעילות הריאלית במשק מושפעת מתקופת בחירות, שהרי קצב התרחבות המדד היה הגבוה ביותר בשנה שקדמה למועד ההכרזה על הבחירות, תוך היווצרות האטה בתקופה שלפני מועד הבחירות, ככל הנראה, הנובעת מחוסר הוודאות.

היינו, יש כאן תיעוד מסויים לקיומה של כלכלת בחירות. אגב, קיים סיכוי רב למדי כי גם הפעם הדברים יהיו דומים שהרי ברור כי המדיניות הפיסקלית לאחר הבחירות תהיה מצמצמת, לעומת מאוד מרחיבה לפניה.

ומה לגבי שוק ההון? כיצד הוא מקבל את קיומן של הבחירות?

באופן כללי, לאור העובדה כי נרשמת האטה בקצב הצמיחה של המשק, כאשר מתקרבים לבחירות וגם לאחריהן, היינו מצפים כי גם שוק ההון יתנהג בהתאם.

ובכן?

מתברר, כי בממוצע, בכל תקופות בין המצרים (בין מועד ההכרזה למועד הבחירות) נטה מדד     ת”א-25 לרשום ירידה בערכו (3.4%, או 9.7% במונחים שנתיים) גם שוק האג”ח הקונצרני איבד מערכו (5%, במונחים שנתיים), כאשר האפיק הממשלתי דווקא נוטה לרשום עליה בערכו (4.7%, במונחים שנתיים).

כלומר, תקופת בין המצרים, המתאפיינת בירידה משמעותית בקצב הצמיחה של המדד המשולב, היא טובה לאפיק הממשלתי ופחות אטרקטיבית למניות ולאיגרות חוב קונצרניות המאבדות מערכן.

ומה לגבי התקופה (12 חודשים) שלאחר הבחירות?

כאן, מתברר כי נרשם היפוך מגמה בכל האמור לנכסים המסוכנים. בממוצע, בשנה שלאחר הבחירות רשם ת”א-25 עלייה של 36.7% בערכו. מרשים! עם זאת, עקב המתאם הגבוה הקיים בשוק המניות, ייתכן כי התשואות שהושגו בשוק המניות המקומי היו תוצאה של אירוע חיצוני, של שינוי בערכו של שוק המניות העולמי. על כן, בכדי ל”נקות” את ההשפעה של שוק המניות העולמי על ת”א-25, הפחתנו את התשואה שנרשמה במדד S&P 500 מזו של ת”א-25 וכך קיבלנו את התשואה העודפת של ת”א-25 אשר הושפעה מגורמים פנימיים – כגון, בחירות. מתברר כי  בשנה שלאחר הבחירות רשם מדד ת”א-25 תשואה עודפת גבוהה משמעותית (על פני ה-S&P 500), של 18.1% בממוצע.

גם איגרות החוב הקונצרניות התנהלו בצורה חיובית בשנה שלאחר הבחירות ולראיה רשמו עלייה של 14.5% בערכן, בממוצע בשנים אלו. זאת, לעומת תוספת של 9.3% במדד האג”ח הממשלתי הצמוד. אי לכך, האפיק הקונצרני רשם תשואה עודפת של 4.8% על פני האיגרות הממשלתיות בשנה שלאחר הבחירות.

לסיכום, בתקופת בין המצרים הנכסים המסוכנים נוטים להציג ירידה בערכם, תוך עלייה באיגרות החוב הממשלתיות. ב-12 החודשים העוקבים למועד הבחירות, מתהפכת המגמה ונרשמת עלייה נאה בשוק המניות בשיעור משמעותי הגבוה מזה של S&P 500. גם מדד האג”ח הקונצרני הצמוד מוסיף לערכו מעבר למגמה החיובית באפיק הממשלתי הצמוד.

הסבר אפשרי לכך, הוא העובדה כי בחירת הממשלה החדשה, המאשרת תקציב, מאפשרת לשוק ההון למצות את היכולות בו ומביאה לכדי רצון של המשקיעים להעלות את רמת הסיכון של תיקי ההשקעות שלהם. כל זאת, חרף ירידה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק.

פרוטוקול דיוני הריבית לחודש אוקטובר

כזכור, הועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 2.25%. ששת חברי הועדה הסכימו פה להותירה ברמתה מזה 4 חודשים.

חברי הועדה הרחיבו את הדיון בארבעה נושאים עיקריים:

  1. קצב האינפלציה- חברי הועדה ציינו כי ברקע העלייה האחרונה במדד המחירים לצרכן, וזו הצפויה בצד ההיצע, היציבות בציפיות הארוכות לאינפלציה מעידה על כך שבשווקים מעריכים כי לא מדובר בעלייה מתמשכת באינפלציה אלא בשינויים חד פעמיים ברמת המחירים, אך יתכן והשפעתם של השינויים האחרונים בגורמי ההיצע טרם מוצתה במלואה.

  2. הפעילות הריאלית- ציינו את הפער בין הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שנתוניה עודכנו כלפי מעלה, לציפיות הפסימיות להמשך הפעילות. ההערכה לגבי היצוא היא שהסביבה כיום נוחה להמשך התפתחותו, מנגד הובע החשש כי האטה עולמית נוספת עלולה להקשות על מגמת התרחבותו.

  3. נושא נוסף המעסיק את חברי הועדה, המדיניות הפיסקלית, תמונת המצב התקציבית עדיין לא ברורה, לכן לא ניתן לקבוע כיצד תושפע המדיניות המוניטרית מההתפתחויות הפיסקאליות.

  4. נושא שלא יורד מסדר היום בדיוני הריבית, שוק הדיור, בנק ישראל עוקב באדיקות אחר שינויים ברמת מחירי הדירות.

מפרוטוקל הדיונים ניתן ללמוד כי מצב המשק העולמי, קיבל משמעותית פחותה בהשוואה לדיונים קודמים, הדיון התרכז במצב המשק הישראלי.

נושא נוסף, שעשוי לעלות לדיון בהחלטת הריבית הקרובה, הוא העובדה כי קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזיתה לצמיחת המשק העולמי מ-3.6% ל-3.3% בשנה זו, הנמוכה מאז 2009, ו-3.6% בשנת 2013. גם תחזית צמיחת המשק הישראלי הופחתה ועומדת על 2.9% השנה.

להערכתנו, הריבית המוניטרית לחודש נובמבר תיוותר ללא שינוי. עם זאת, לאחר סיומו של גם ההתייקרויות במשק ריבית בנק ישראל צפויה לרדת לכדי 2%, בעת ההחלטה לגבי גובהה לחודש דצמבר 2012.

ביצוע תקציב המדינה לספטמבר

היום פרסם משרד האוצר את ביצוע התקציב לחודש ספטמבר, לפיו, מצב הגרעון הממשלתי הולך ומחמיר. הגרעון החודש ספטמבר הסתכם ב-2.4 מיליארד ש”ח. כאשר הגרעון מראשית השנה עומד על 19.0 מיליארד ש”ח, נזכיר, גרעון זו בתוספת הכנסות חד פעמיות מדיבידנד בסך 3.7 מיליארד ש”ח, שנתקבלו בינואר. אם נשמיט אלו, הגרעון מגיע לסכום כולל של  22.7 מיליארד ש”ח, המהווה כ-2.5% מהתוצר המקומי גולמי. שיעור זה, של 9 חודשים בלבד הוא כבר גבוה מהיעד הממשלתי השנתי העומד על 2% מהתוצר.

גם בצד ההוצאות, אין נחמה. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה בסך של 169.4 מיליארד ש”ח, לעומת 156.7 מיליארד ש”ח בתקופה המקבילה שנה קודמת. כלומר, הממשלה לא בולמת הוצאותיה.

סך ההכנסות ממיסים בחודש ספטמבר הגיע ל-18.5 מיליארד ש”ח. בחודש ספטמבר הסתכמה הגבייה בעודף של 300 מיליון ש”ח לעומת תחזית הגבייה.

אין ספק כי התמונה הפיסקלית בישראל היא קשה למדי ועומקו של הגירעון ממחיש את הקיצוץ הדרוש בכדי לייצב את הסביבה הפיסקלית ובהתאם מסביר את הסיבה להקדמת הבחירות.

אינדיקטורים כלכליים נוספים שפורסמו השבוע

האינדיקטורים האחרונים שפורסמו לפעילות העסקית במשק מציגים אופטימיות, בעוד שציפיות הצרכנים הופכות פסימיות יותר.

משלל האינדיקטורים נזכיר את:

  • המכירות ברשתות השיווק בחודש אוגוסט הציגו תמונה חיובית. במבט על נתוני חודש אוגוסט ניתן לראות, לאחר ניכוי עונתיות, כי סך המכירות של רשתות השיווק עלה ב-0.4% בהשוואה לחודש יולי, כלומר התרחבות מתונה. יתר על כן, במבט על החודשיים האחרונים סך המכירות ברשתות השיווק התרחב בשיעור גבוה יותר, 3.2% לעומת חודש יוני.

  • נתוני סך רכישות האשראי מחזקים את המגמה החיובית המתונה במשק. בחודש אוגוסט, אלו התרחבו ב-0.8% לעומת החודש הקודם (מנוכה עונתיות).

  • מנגד, מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים מצביע על ירידה בציפיות הצרכנים, במיוחד בתפיסת מצב התעסוקה היום ובעוד 6 חודשים. כך, למרות נתוני המשק המעידים על המשך מגמת צמיחה מתונה, נראה כי הצרכנים מבטאים פסימיות לגבי העתיד.

שוק האג”ח

שבוע המסחר האחרון, כלל 3 ימי מסחר בלבד. עם זאת, היה רווי אירועים כגון הכרזת ראש הממשלה על הקדמת הבחירות (התייחסות נרחבת לכך בפרק המאקרו) כפי הנראה למחצית השנייה של ינואר 2013, על רקע אי גיבושו של תקציב לשנת 2013 וההודעה כי קרן ההשקעות יורק רכשה אחיזה נכבדת באיגרות החוב של קבוצת אידיבי.

הנפט הגולמי וגם שער החליפין של השקל כנגד הדולר שמרו על יציבות יחסית בימי המסחר האחרונים. עם זאת, נמשכו הדיווחים של יצרניות מזון במשק על כוונתן להעלות מחיריהם של מוצרי מזון שונים, בשבועות הקרובים.

בקרב איגרות החוב הממשלתיות, הן האפיק הצמוד והן האפיק השקלי רשמו עליות מחירים.

באפיק הממשלתי הצמוד ישנם סימנים ראשוניים לכך שהמשקיעים מתאימים את תיקי ההשקעות לתקופה שלאחר המדדים הגבוהים. התשואה לפדיון באיגרת הצמודה במח”מ של 2 שנים עלתה במהלך השבוע ב-4 נ”ב, מ-0.35%-, לכדי 0.31%-, תוך שינוי של 0.1% במחירה. מנגד, האיגרת במח”מ של 10 שנים רשמה ירידה של 3 נ”ב בתשואה לפדיון לכדי 2.00% ורשמה רווח הון של 0.4%. כתוצאה, שיפוע העקום הממשלתי הצמוד ירד ב-7 נ”ב לכדי 231 נ”ב.

באפיק הממשלתי השקלי נרשמו עליות בשיעור דומה לזה של הצמוד (0.3%). כך, נרשמו רווחי הון לכל אורכו של העקום כתוצאה מירידה של 5 עד 6 נ”ב בתשואה לפדיון של האיגרות השונות. המהלך הביא לרווחי הון של 0.1% באיגרות הקצרות עד לכדי 0.4% באיגרות הארוכות. כך, שיפוע העקום השקלי (מח”מ 10 פחות מח”מ 2) נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של 249 נ”ב.

כפי הנראה, לאחר מדד מחירים לצרכן לחודש אוגוסט שעלה ב-1%, והיה גבוה מהתחזיות, המשקיעים בשוק החלו לצמצם חשיפה לאפיק הצמוד. כך, ציפיות האינפלציה רשמו השבוע ירידה בכל הטווחים, כאשר בחלקים הקצרים נרשם מהלך משמעותי במיוחד. ציפיות האינפלציה לטווח של 2 שנים פחתו בשבוע האחרון ב-10 נ”ב לכדי 2.61%, כאשר בטווח של 10 שנים נרשמה ירידה קלה של 1 נ”ב בלבד, ל-2.73%.

להערכתנו, עדיין ישנה עדיפות לאפיק הצמוד, על פני השקלי. זאת, במיוחד לאור העובדה כי מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר צפוי לעלות ב-6 עשיריות האחוז, שהוא גבוה למדי וגם מדדי המחירים לחודש אוקטובר ונובמבר צפויים להיות גבוהים, מעבר לעונתיות הרגילה, על רקע ההתייקרויות במשק.

יתר על כן, ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים הן גבוהות מאשר לטווחים הקצרים והדבר די תמוה מבחינתנו. לפיכך, אנו מעדיפים חשיפה לאפיק הצמוד בחלקים קצרים (עדיפות לקונצרני) ולאפיק השקלי במח”מים ארוכים.

המדדים הקונצרנים, במנוגד לשבועות האחרונים, התאפיינו בשבוע האחרון במגמות מעורבות כאשר מדד התל-בונד 20 נותר ללא שינוי, והתל-בונד השקלי מוסיף 0.4% לערכו. יחד עם זאת, מראשית השנה בולט התל-בונד 20 אשר רשם עלייה של 5.6%, לעומת 3.4% בלבד במדד התל-בונד השקלי.

מבין ההתפתחויות שנרשמו בשוק הקונצרני, בשבוע האחרון, נציין את הדיווח, לפיו קרן ההשקעות האמריקאית יורק קפיטל, רכשה אג”ח של אידיבי פיתוח, וכיום מחזיקה        בכ-20% מהחברה, ובכוונתה לנסות לגרום לנוחי דנקנר לפעולות למען שירות החוב. הפרסום הביא לכדי צמצום משמעותי, של 30 נ”ב, בפער התשואה שבו נסחר סקטור  “אחזקות והשקעות” מול הממשלתית הצמודה המקבילה (מח”מ 3). כעת, הסקטור נסחר בפער של 1029 נ”ב מהממשלתית.

מה קרה השבוע בשוק איגרות החוב

  • האפיק הממשלתי השקלי רושם רווחי הון, הן בצמוד והן בשקלי כאשר החלקים הארוכים מובילים.

  • ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון רשמו ירידות השבוע בטווח לשנתיים ולעשר שנים והגיעו לרמה של 2.61%, 2.73% בהתאמה.

  • הפער בין ה-UST לעשר שנים לבין האיגרת המקומית לעשר הצטמצם ב-8 נ”ב  לרמה של 249 נ”ב.

  • מדדי איגרות החוב הקונצרניות נסחרו במגמה חיובית השבוע, הן באפיק הצמוד, והן בשקלי, כאשר מדד תל בונד-20 נותר ללא שינוי.

  • המרווח בין מדדי התל-בונד לאיגרות הממשלתיות המתאימות הצטמצם מעט במהלך השבוע.

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע”מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע”מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע”מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע”מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

עוד באותו נושא

ציפור פיננסית לחשה לי

כמיטב המסורת, אנו מביאים בפניכם את המיטב מדפים כמו “ציפור פיננסית” ו”זיק לחופש הכלכלי”.. דפים מעולים עם מידע נהדר שאנחנו

החופש הכלכלי שלכם מתחיל כאן

חיסכון פנסיוני – החופש הכלכלי שלכם לגיל הפרישה. המידע המופיע מטה מתוך פוסט שהעלה טל יבלון בדף הפייסבוק “צועדים עם

להשארת פרטים

דילוג לתוכן